הסיפור שלנו מתחיל ליד הפח.
פח זבל רגיל ושכונתי, יום אחד הבחנתי בכיסא ללא מושב זרוק לצד הפח.
לקחתי את הכיסא בתקווה שיום אחד אעשה איתו משהו. הנחתי את הכיסא בחצר הבית לצד שידה ושולחן שגם הם מחכים ליום בו אמצא את הזמן "לטפל" בהם.
וכך עברו הימים...
יום אחד, הבחנתי במושב הכיסא (אותו כיסא שמצאתי ...) זרוק לצד הפח, חשבתי לעצמי שבטח אותו אלמוני שזרק את הכיסא, חשב שאולי יהיה לו שימוש במושב, וכעבור כמה ימים כנראה הבחין שלא ממש... לקחתי את המושב בחדווה והנחתי אותו לצד הכיסא, לצד השידה, לצד השולחן :)
ואז יום אחד זה קרה!
פתחתי את האינטרנט, רשמתי לעצמי את שלבי הפעולה ויצאתי לגינה חמושה בנייר זכוכית בעובי משתנה, בפח צבע, מברשת , נר ובנחישות התחלתי לשייף את העץ. זאת הפעם הראשונה בה אני עושה משהו כזה, והיה לי ממש קשה.
גיליתי שנייר שיוף מצמרר אותי בטירוף!
אויש איזה סיוט!
אז התאמצתי מאוד להתגבר על הצמרמורת והמשכתי לשייף את הכיסא...
אחר כך צבעתי אותו בצבע ירוק-בית חולים :) נשמע מזעזע , נכון?
לאחר הייבוש, הרכבתי את המושב המרופד,
והנה לפניכן התוצאה הסופית והמוצלחת (לדעתי)
חשבתי לתת את הכיסא במתנה לאחותי לייה, שמאוד אוהבת הדפסי פרחים, אבל היא מעדיפה שילובי צבעים אחרים... למזלי, בחצר, בפינת השולחן והשידה נוספו עוד שני כסאות ישנים שישמחו לקצת צבע...
אני מקווה שאספיק לפני החג להכין לה כיסא כלבבה.
בינתיים הכיסא משרת אותי נאמנה בפינת היצירה הקטנה שלי!
פח זבל רגיל ושכונתי, יום אחד הבחנתי בכיסא ללא מושב זרוק לצד הפח.
לקחתי את הכיסא בתקווה שיום אחד אעשה איתו משהו. הנחתי את הכיסא בחצר הבית לצד שידה ושולחן שגם הם מחכים ליום בו אמצא את הזמן "לטפל" בהם.
וכך עברו הימים...
יום אחד, הבחנתי במושב הכיסא (אותו כיסא שמצאתי ...) זרוק לצד הפח, חשבתי לעצמי שבטח אותו אלמוני שזרק את הכיסא, חשב שאולי יהיה לו שימוש במושב, וכעבור כמה ימים כנראה הבחין שלא ממש... לקחתי את המושב בחדווה והנחתי אותו לצד הכיסא, לצד השידה, לצד השולחן :)
ואז יום אחד זה קרה!
פתחתי את האינטרנט, רשמתי לעצמי את שלבי הפעולה ויצאתי לגינה חמושה בנייר זכוכית בעובי משתנה, בפח צבע, מברשת , נר ובנחישות התחלתי לשייף את העץ. זאת הפעם הראשונה בה אני עושה משהו כזה, והיה לי ממש קשה.
גיליתי שנייר שיוף מצמרר אותי בטירוף!
אויש איזה סיוט!
אחר כך צבעתי אותו בצבע ירוק-בית חולים :) נשמע מזעזע , נכון?
לאחר הייבוש, הרכבתי את המושב המרופד,
והנה לפניכן התוצאה הסופית והמוצלחת (לדעתי)
חשבתי לתת את הכיסא במתנה לאחותי לייה, שמאוד אוהבת הדפסי פרחים, אבל היא מעדיפה שילובי צבעים אחרים... למזלי, בחצר, בפינת השולחן והשידה נוספו עוד שני כסאות ישנים שישמחו לקצת צבע...
אני מקווה שאספיק לפני החג להכין לה כיסא כלבבה.
בינתיים הכיסא משרת אותי נאמנה בפינת היצירה הקטנה שלי!
שבוע נפלא,
שנזכה לשקט וביטחון במדינתינו הקטנה
לימורוש