יום שבת, 17 במרץ 2012

מעשה בכיסא

הסיפור שלנו מתחיל ליד הפח.
פח זבל רגיל ושכונתי, יום אחד הבחנתי בכיסא ללא מושב זרוק לצד הפח.
לקחתי את הכיסא בתקווה שיום אחד אעשה איתו משהו. הנחתי את הכיסא בחצר הבית לצד שידה ושולחן שגם הם מחכים ליום בו אמצא את הזמן "לטפל" בהם.
וכך עברו הימים...
יום אחד,  הבחנתי  במושב הכיסא (אותו כיסא שמצאתי ...)  זרוק לצד הפח,  חשבתי לעצמי שבטח אותו אלמוני שזרק את הכיסא, חשב שאולי יהיה לו שימוש במושב, וכעבור כמה ימים כנראה הבחין שלא ממש... לקחתי את המושב בחדווה והנחתי אותו לצד הכיסא, לצד השידה, לצד השולחן :)

ואז יום אחד זה קרה!
פתחתי את האינטרנט, רשמתי לעצמי את שלבי הפעולה ויצאתי לגינה חמושה בנייר זכוכית בעובי משתנה, בפח צבע, מברשת , נר ובנחישות התחלתי לשייף את העץ. זאת הפעם הראשונה בה אני עושה משהו כזה, והיה לי ממש קשה.
גיליתי שנייר שיוף מצמרר אותי בטירוף!
אויש איזה סיוט!

אז התאמצתי מאוד להתגבר על הצמרמורת  והמשכתי לשייף את הכיסא...
אחר כך צבעתי אותו בצבע ירוק-בית חולים  :)  נשמע מזעזע , נכון? 


לאחר הייבוש, הרכבתי את המושב המרופד,

והנה לפניכן התוצאה הסופית והמוצלחת  (לדעתי) 






חשבתי לתת את הכיסא במתנה לאחותי לייה, שמאוד אוהבת הדפסי פרחים, אבל היא מעדיפה שילובי צבעים אחרים... למזלי, בחצר, בפינת השולחן והשידה נוספו עוד שני כסאות ישנים שישמחו לקצת צבע...
אני מקווה שאספיק לפני החג להכין לה כיסא כלבבה.

בינתיים הכיסא  משרת אותי נאמנה בפינת היצירה הקטנה שלי!

שבוע נפלא,
שנזכה לשקט וביטחון במדינתינו הקטנה

לימורוש

יום חמישי, 8 במרץ 2012

משלוחי מנות בצבעים

בהמשך לפוסט הקודם,  אני עדיין בפורים.
בכל שנה יש לי חלומות ותוכניות לעצב משלוחי מנות מיוחדים. אף-פעם זה לא יוצא.
יש לי בעיה שאני תמיד נזכרת בדקה ה-90  ואז כבר אין זמן לתכנונים וחיפושים  אחרי אלמנטיים עיצוביים.
הפעם, חשבתי הפוך...
אחרי שהכנתי לילדות משלוחי מנות לצוות החינוכי,  הסתכלתי על כל הממתקים הפזורים סביבי ואיך שהוא פתאום התגבש לו הרעיון.  בשעת לילה מאוחרת, אני מתעסקת עם ניירות, צנצנות וצלופנים...
היה נחמד, למען האמת.
מעבר לזה שהמשלוח יפה, הוא גם עושה שימוש חוזר בצנצנות זכוכית. 
על הדרך גם שמרנו על הסביבה, שתי ציפורים במכה אחת!
אחד המשלוחים מיועד לחברה טובה, מעצבת מחוננת שאולי עוד אארח אצלי בפוסט :)  אני עובדת על זה....

המשלוח הראשון, על טהרת צבעי הפסטל הרכים.
מרשמלו, נשיקות וסוכריות  "חול".


המשלוח מוכן למסירה

 משחק נוסף עם צבעי הפסטל:


אדום לבן, זה שילוב שאני מאוד אוהבת!
עוגיות מיני  עם ריבה ואבקת סוכר (יאאאמי!)
תותים וסוכריות ג'לי  ללבות אדומים



פורים שמח לכולם!
וכמי שמנהלת מרפאת שיניים, ארשה לעצמי להוסיף לכם אזהרה:
אל תשכחו לצחצח שיניים ;)  !!
לימורוש

אח... כמה טוב שבא פורים!

הרבה זמן לא כתבתי,  תקופת מבחנים ועבודות של סוף סמסטר,  ואחר כך הכנות קדחניות לקראת חג הפורים.
השנה, החלטתי לתפור לבנות תחפשות.
אין לי ניסיון  בתפירה.
אבל משהו מדגדג לי באצבעות כבר הרבה זמן...  ואני מאמינה שלא ירחק היום ואוכל ללמוד לתפור בצורה קצת יותר מקצועי. נסעתי עם הבנות למרכז העיר, והתחלנו  בחיפושים אחר הבד המתאים, זה היה ממש כיף, הבנות לקחו חלק פעיל בתכנון ובבחירת הבדים!
מכונת תפירה אין לי,  אמא של חברה השאילה לי את המכונה שלה שישבה די  הרבה זמן במחסן.  לצערי, המחט נשברה והיה צריך לשמן את החלקים ובקיצור... לא הלך כל כך בקלות.
כשכבר  הייתי ממש מיואשת, וכבר תכננתי לקפוץ לחנות לקנות תחפושת סינטטית ודליקה,  המלאך המושיע הגיע!  חברה של אחותי  הגיחה לביתי עם מכונת תפירה! עובדת!! הללויה!
מנקודה זו ואילך, התחלנו במרתון תפירה שכלל: שלושה לילות לבנים,  הרבה הרבה תפרים שנפרמו,  הרבה חוטים שנגמרו,  הרבה קישקושים והתחבטויות (איך עושים שרוול? להוסיף תחרה או לא? ...) אבל התוצאה הייתה שווה כל רגע של השקעה!
והרי היא לפניכם:
מיני מאוס מנוקדת

עם החלק העליון החלטתי לא להסתבך ובניתי אותו על חולצה לבנה.
יצא מתוק, נכון?

ומלכת הלבבות:
התמונה הזאת לא ממש מוצלחת, לא רואים את שרוולי הפעמון והגלימה,  אז אצרף תמונה נוספת:



אם מחשבים עלויות של תחפושת קנויה לעומת תחפושת שמכינים בבית אז מגלים שיש גם הפרש כלכלי:

תחפושת קנויה עולה היום כ- 150 ש"ח

תחפושת עבודת-יד:
2 מטר בד = 36 ש"ח
חולצה = 20 ש"ח
סרטים ולבבות פלסטיק= 20 ש"ח
שרביט וכתר =  10 ש"ח
חישוק  (קיבלתי מתנה)

סה"כ- 86 ש"ח

תוסיפו לזה את הזמן, ואת חדוות היצירה.
לדעתי, זה היה שווה כל רגע!

מה דעתכן?