אמא מאותגרת

חודש אדר מביא את כישורי האלתור שלי עד הקצה.  בכל שני וחמישי, אתגר חדש.
כל "אמא... צריך למחר..."  מקפיץ לי את הדופק, מה עכשיו??? מה?
אתמול, נסעתי לדודתי לתפור לגדולה תחפושת ( "בובה"), חזרתי עייפה ומתוסכלת (לא יצא בדיוק כמו שרציתי, ויש עוד מלא תיקונים).  השכבתי את הבנות לישון מהר מהר,  השעה היתה כבר 21.00  זמן ההשכבה כבר מזמן חלף.
הכנתי לי כוס קפה,  ובעודי בוחשת את החלב, קריאה:
"אמא..."
"כן, מעיני, מה קרה? "   (אצלנו מעין כותבים בי' אחת!)
"אמא.. מחר מתחפשים לבעלי חיים, צריך להביא תחפושת של חיה.."
(בעלי חיים?  מאיפה אני אביא עכשיו תחפושת של חיה?  נו, מילא, כנראה שלא אלך לישון הלילה...)
גייסתי כוחות עצומים, חיבקתי אותה והבטחתי לה שמחר תחכה לה תחפושת. 

נכנסתי לפינת היצירה, עם כוס הקפה,  נזכרת שפעם הכנתי סקיצה למסיכה בצורת ינשוף.
איפה הנחתי אותה?

כך התחילו  4 שעות מאומצות של גזירה והדבקה. סיימתי עייפה, טרוטת עיניים ומאוד מרוצה.
צירפתי לכן סקיצה של המסיכה.
והוספתי לה גם "צווארון".  לו היה זמן, וכוח,  הוא היה הופך לשמלה :) 
השעון תיקתק,  וידעתי שבעוד כמה שעות אצטרך לקום.  (מישהו אמר בעל במילואים?!)
נכנסתי למיטה ולהערכתי, לפני שהנחתי את הראש על הכר כבר נרדמתי...

 

 והנה הסקיצה:

 

 

החומרים:
קרטון
לבד בארבעה צבעים
דבק U  נוזלי
חוט גומי (למסיכה)

שבוע מוצלח לכל האמהות המאותגרות :)

נשיקות

 

לימור